עידו:
יצאנו בבוקר מהמלון לכיוון רציף הדייגים, כדי לבקר במוזיאון ריפלי – believe it or not. במוזיאון היו מוצגים כל מיני דברים מוזרים מכל העולם. לדוגמה, היה שם איש סיני כחול, איש חד-קרן, איש עם שיני קורוקדיל וג'יפ מכרטיסי לוטו.
אחר כך נסעו בקרונית לצ'יינה טאון (הרובע הסיני). טיילנו בין החנויות ואכלנו במסעדה כשרה.
מקווה שאמשיך לעדכן, עידו
דנה:
יצאנו בבוקר אחרי שקמנו מוקדם לפנות בוקר. בדרך ראינו כל מיני דלועים קורי עכביש, עטלפים ודברים אחרים שמסמנים את בוא ליל כל הקדושים. שאני חייבת להודות שזה ממש מגניב לראות איך אנשים משקיעים בקישוטים לליל כל הקדושים (אחרי שאתמול ראיתי בסופר עוגה שעליה יש ציור של דלעת ועטלף במיוחד לליל כל הקדושים)…
הגענו למוזיאון ריפלי – believe it or not. ראינו שם כל מיני מוצגים מגניבים, מסריחים ומוזרים, כמו חיות בתוך כלוב שעושות ריחות, האישה הכי מכוערת בעולם, מתקן שעושה לך סחרחורת ואכ"ח גורם לך לצאת מכוער ומוזר.
לאחר ההתלהבות הרבה מהמוזיאון יצאנו כמו כמעט כל יום לקרוניות היפות והצפופות (שכל פעם מחדש גורמות לי להרגיש כאילו נכנסתי לתוך סין…) ותוך זמן קצר הגענו לצ'יינה טאון שזה בעצם כמה רחובות שבנויים על סגנון סין וחיים בהם סינים אמריקאים (רק שהכול בתוך סן פרנסיסקו). לאחר הליכה ברחובות וטיול בחנויות סיניות הגענו למסעדה בשרית כשרה (וכמובן שהתלהבנו מזה שמדברים במסעדה בעברית וכתוב בעברית) האוכל- ממש טוב! רק שהמחיר היה יייקר…
לאחר ארוחה בשרית ראשונה שלנו מאז שהגענו לפה, המשכנו ללכת בהמשך הצ'יינה טאון, ולאחר שהתחיל להימאס עלינו התחלנו לחזור בחזרה (שוב) בקרונית.
בדרך חזור למלון החלטנו לנסוע על גשר המפרץ (bay bridge), שהוא ארוך יותר מגשר הזהב אבל פחות יפה מגשר הזהב. אחרי שיצאנו מהגשר נסענו דרך העיר שהיא עיר הררית מאוד (אוקלנד).
בסוף היום אבא ואמא גילו שהם איבדו את המצלמה שלהם (שהתקלקלה לנו במהלך הטיול…) ושכנראה הם השאירו אותה בקרונית... אז א-י-ן לנו תמונות מהמוזיאון. אבל אמא אומרת שאפשר למצוא בכל עיר בארה"ב מוזיאון כזה. וכמובן שהמצלמה שלי שהיה בה היום מעט תמונות הצילה את המצב!
זה הכול להיום… נמשיך לעדכן מחר אחרי יום חוויותי,מהנה, יפה ומרתק נוסף בארה"ב.
יאיר:
אהבתי שכל הרחובות בסן פרנסיסקו היו מלאים בקישוטים של הלוואין (עטלפים, עכבישים, קורי עכביש, דלעת).
היינו היום במוזיאון ריפלי. ראיתי שם רכב שעשוי מכרטיסי לוטו. היה שם מתקן שנראה כמו קליידוסקופ ענק. הרגשנו כאילו אנחנו זזים, אבל לא באמת זזנו. זה היה אשליה אופטית. ראינו שם גם אומנות מקליפות ביצים. למשל, ציור של גשר הזהב על קליפת ביצה. ראינו שם גם תמונה של האיש הכי שעיר בעולם, פסל של האיש הכי גבוה בעולם וסרטון על האיש הכי קטן בעולם. היה מגניב.
אח"כ היינו ברציף הדייגים, וראינו שם אוניות ישנות. ראיתי שם רכב-ספינה. זה רכב שיכול לסוע גם על הכביש וגם לשוט במים.
משם נסענו בקרונית לצ'יינה טאון.
ובסוף היום נסענו על גשר גדול ויפה (אמא אומרת שקראו לו: bay bridge).
יאיר:
אהבתי שכל הרחובות בסן פרנסיסקו היו מלאים בקישוטים של הלוואין (עטלפים, עכבישים, קורי עכביש, דלעת).
היינו היום במוזיאון ריפלי. ראיתי שם רכב שעשוי מכרטיסי לוטו. היה שם מתקן שנראה כמו קליידוסקופ ענק. הרגשנו כאילו אנחנו זזים, אבל לא באמת זזנו. זה היה אשליה אופטית. ראינו שם גם אומנות מקליפות ביצים. למשל, ציור של גשר הזהב על קליפת ביצה. ראינו שם גם תמונה של האיש הכי שעיר בעולם, פסל של האיש הכי גבוה בעולם וסרטון על האיש הכי קטן בעולם. היה מגניב.
אח"כ היינו ברציף הדייגים, וראינו שם אוניות ישנות. ראיתי שם רכב-ספינה. זה רכב שיכול לסוע גם על הכביש וגם לשוט במים.
משם נסענו בקרונית לצ'יינה טאון.
ובסוף היום נסענו על גשר גדול ויפה (אמא אומרת שקראו לו: bay bridge).
כמה הערות שלי:
1. קבלו המלצה חמה על מוזיאון ריפלי. כיף גדול, גם לילדים וגם להורים. המון מוצגים שאפשר לגעת בהם, להצטלם לידם ולהתעלל בהם.
2. למרות האמור לעיל בסעיף 1, אין בפוסט הזה תמונות ממוזיאון ריפלי. למה? כי המצלמה שלנו נעלמה (לא ברור לנו איפה ומתי). המצלמה גם ככה עשתה קולות של גסיסה, אז זה לא אסון כזה גדול, אבל באסה על התמונות. בכל מקרה, גם בלי תמונות תצטרכו להאמין לי שהיה שם מאוד משעשע וכיף. believe it or not!
3. המסעדה הכשרה בצ'יינה טאון (סברה גריל) טעימה. לא ברמה של מסעדת גורמה, אבל היא בהחלט נותנת פייט טוב לשיפודיית חזן (עם יתרון קל על פני שיפודיhת חזן, כי השיפודים של חזן יבשים מאלה של סברה גריל). אבל המחיר שהם לוקחים על הארוחה מתאים יותר לארוחה במסעדה של רושפלד או משהו כזה.
4. דווקא מצ'יינה טאון יש תמונות. תודה לאל על המצלמה של דנה.
1. קבלו המלצה חמה על מוזיאון ריפלי. כיף גדול, גם לילדים וגם להורים. המון מוצגים שאפשר לגעת בהם, להצטלם לידם ולהתעלל בהם.
2. למרות האמור לעיל בסעיף 1, אין בפוסט הזה תמונות ממוזיאון ריפלי. למה? כי המצלמה שלנו נעלמה (לא ברור לנו איפה ומתי). המצלמה גם ככה עשתה קולות של גסיסה, אז זה לא אסון כזה גדול, אבל באסה על התמונות. בכל מקרה, גם בלי תמונות תצטרכו להאמין לי שהיה שם מאוד משעשע וכיף. believe it or not!
3. המסעדה הכשרה בצ'יינה טאון (סברה גריל) טעימה. לא ברמה של מסעדת גורמה, אבל היא בהחלט נותנת פייט טוב לשיפודיית חזן (עם יתרון קל על פני שיפודיhת חזן, כי השיפודים של חזן יבשים מאלה של סברה גריל). אבל המחיר שהם לוקחים על הארוחה מתאים יותר לארוחה במסעדה של רושפלד או משהו כזה.
4. דווקא מצ'יינה טאון יש תמונות. תודה לאל על המצלמה של דנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה