אני מניחה שהכותרת של הפוסט לא תזכה בפרס הכותרת המקורית, אבל בתכל'ס זה די מסכם את מה שעשינו היום.
כשיצאנו מהמלון בבוקר היה נראה שתחזית מזג האוויר הכזיבה ושאנחנו עומדים בפני יום מעונן וגשום, אבל מיד כשעברנו את גשר הזהב התבהרו השמים. בסן פרנסיסקו עצמה הייתה רוח קרה (מזל שברגע האחרון חזרתי לחדר להביא מעילים), אבל רוב הזמן הייתה שמש ולא ירדה טיפת גשם.
טעות ניווט בתחילת היום הביאה אותנו לרחוב לומברד, שבו תיכננו לטייל מחר. זרמנו עם השינוי וטיילנו ברחוב המפותל.
בראש הרחוב יש תחנת עצירה של הקרוניות המפורסמות של ס"פ, אז שוב זרמנו עם השינוי ונסענו עם אחת.
כשחזרנו לרכב הופתענו לגלות שקיבלנו קנס. לא בגלל שחנינו במקום אסור ולא בגלל שחרגנו מזמן החניה המותר, אלא בגלל שלא סובבנו את הגלגלים שלנו בזווית של 3 מעלות הצידה. כן, כן, מסתבר שבס"פ יש תקנה שקובעת שרכב שחונה בירידה או בעליה צריך לחנות כשהגלגלים שלו מופנים בזווית של 3 מעלות לכיוון שמאל (כיוון הכביש). ועל זה הם קונסים ב-50$. אם הילדים לא היו קוראים את הבלוג הזה, הייתי מפתחת את הנושא קצת יותר ומביעה את דעתי על המחוקקים בס"פ, על הוריהם ועל הורי הפקח, אבל עזבו.
מרחוב לומברד נסענו לאזור הנמל, למזח 39. קנינו city pass ומיהרנו לנצל אותו ב- aquarium of the bay. נרשמה התלהבות כללית מהכרישים שהתרוצצו לנו מעל הראש. אני התלהבתי דווקא מהמדוזות הצבעוניות. באקווריום יש פינת ליטוף מקורית: לטף כריש. מכיוון שהכריש התעקש לשחות בקרקעית הבריכה הרחק מאצבעות הילדים, הם נאלצו להסתפק ב-bat ray (עידו אומר שבעברית קוראים להם "חתול ים". אני קוראת להם "הדגים עם הכנפיים"). המדריך הסביר לילדים שנוגעים בדגים רק עם האצבע, אבל יעל דחפה למים את כל היד עד המרפק והרטיבה כמעט את כל החולצה. מכיוון שהיה קר בחוץ, הייתי חייבת לרוץ ולחפש לה סווצ'ר חדש ויבש.
כשיצאנו מהאקווריום טיילנו בשדרת החנויות של מזח 39. הכל מאוד יפה, אבל יקררררר. חוץ מהסווצ'ר ליעל, לא קנינו שם כלום.
הלכנו לראות את אריות הים, שהם בעצם האטרקציה המרכזית של המזח (אם מתעלמים משלל החנויות ומסעדות מאכלי הים שיש שם). למרבה האכזבה היו על המזח אריות ים בודדים, וגם הם שכבו כמו בטטות ולא עשו כלום.
ה-city pass שרכשנו הוביל אותנו לאטרקציה הבאה של מזח 39: שיט מתחת לגשר הזהב ומסביב לאלקטרז. היה קר מאוד, אבל יפה. גשר הזהב מאוד מרשים מלמטה (בעצם גם מלמעלה…). הילדים הוקסמו מאלקטרז, ואני הצטערתי שהחלטנו לוותר על רכישת כרטיסים לאי.
אחרי השייט החלטנו ללכת לכיוון רציף הדייגים. הג'ט לג התחיל לתת בנו אותותיו, והילדים (בעיקר עידו) טרחו ליידע אותנו כל חצי דקה שמשעמם להם. כשכבר החלטנו להסתובב ולחזור לרכב, הם התבייתו על rain forest cafe – בית קפה (וחנות) שמעוצב כיער גשם, כולל מפלים, גשרים ודגמי חיות בגודל (כמעט) אמיתי. בילנו שם עד שנגמרו לנו הבטריות במצלמה.
בדרך חזרה לאוטו עברנו ליד מוזיאון השעווה ומוזיאון Ripley – Believe it or not. הילדים רצו להיכנס, אבל כולם כבר היו גמורים מעייפות, אז הבטחנו להם לחזור מחר.
היום הראשון בס"פ הסתיים קצת מוקדם משתכננו, אבל היה מהנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה