אחרי שבת מקסימה ושמשית, בוקר יום א' התחיל יבש. קיוונו שכך ישאר לאורך היום, אבל לקראת 10:00 – השעה שבה פתחו את שערי ה-seaworld – השמים חזרו להתענן, ומספר דקות לאחר שנכנסנו לאתר התחיל טפטוף. עם הטפטוף היינו מסתדרים (אחרי שכבר קנינו פונצ'ו ניילון נגד גשם בגן החיות של סן דייגו), אבל אז התחיל לרדת גשם שוטף. במקום להסתתר באקווריום מקורה ניסינו לנצל כל דקה ולראות את כל ההופעות החשובות. את ההופעה של כלבי הים עוד שרדנו, בזכות הפוגה בגשם. אבל בהופעה של הלוויתנים ירד גשם שוטף שהרטיב אותנו עד לתחתונים (לא נעים להודות, אבל זו אמת לאמיתה ולא מטאפורה או סתם מליצה). ספוגים עד לעצמות ברחנו מה-seaworld לאוטו. ניסינו להתייבש שם, ואכלנו שם ארוחת צהריים. הילדים אמרו שזה מרגיש להם כמו המירוץ למיליון.
אחרי שסיימנו לאכול התלבטנו אם לחזור ל-seaworld לראות את המופע של הדולפינים ועוד סרט 4D על פיראטים, אבל היה לנו קר מדי לצאת מהאוטו. בסה"כ בילינו ב-seaworld פחות מ-3 שעות. לגמרי לא ממצה. אבל לפחות התחלנו יחסית מוקדם את הנסיעה לווגאס.
הנסיעה מסן דייגו לווגאס אורכת 5.5 שעות, אבל איכשהו היא הייתה פחות קשה מהנסיעה לאורך כביש 1. אחרי שעתיים וחצי עצרנו באמצע שומקום בדיינר בשם Peggy sues 50`s diner. זה דיינר ענק שמורכב מכמה חדרים שכולם מעוצבים בסגנון שנות ה-50. מקום מקסים שחתך לנו את הדרך לווגאס בדיוק באמצע.
בשעה 19:30 הגענו לווגאס. צדקו אלה שאמרו שהכי כדאי להגיע לווגאס בלילה. מהמם! התארגנו במהירות במלון ויצאנו לטייל קצת בסטריפ.
המלון שלנו ממש קרוב לסטריפ. שווה מאוד! אמנם מלון משפחתי שלא משתווה לרמת הנצנצים של מלונות וגאס, אבל בהשוואה למוטלים שהיינו בהם עד היום, המלון הזה הוא ממש ארמון. יש לנו סוויטה עם 2 חדרי שינה, סלון, מטבח גדול ומאובזר (יש אפילו מדיח!), פינת אוכל, 2 חדרי שירותים (חשוב!) ו-3 חדרי ארונות. נהדר ונוח.
הטיול בסטריפ היה קצרצר יחסית, כי כולם היו שפוכים מעייפות. ביקרנו בעיקר במלון "ניו-יורק" ועידו כבר הספיק להודיע שהוא מתכוון לרכב על רכבת ההרים. הנסיעה עולה 14$. המון כסף בשביל שמישהו ינער ויהפוך אותך במשך דקות ארוכות. בכלל בווגאס הכול עולה המון כסף. לי משום מה הייתה תחושה שהרבה אטרקציות פה הן בחינם, אבל מסתבר שכל האטרקציות השוות (תצפית מהאייפל, רכבת הרים, המתקנים במלון "קירקס", רכבת ההרים ב"ניו-יורק") עולות המון כסף. באסה. וזה עוד מבלי לדבר על שלל חנויות המזכרות, שגם הן מתמחות בסחיטת כספים.
חזרנו למלון בסביבות 22:30, התקלחנו ונשפכנו על המיטות עם החלטה לחרוש את הסטריפ למחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה